חוקי שש־בש, מהקובייה הראשונה ועד האבן האחרונה

1. הציוד

לכל שחקן 15 אבנים. הלוח כולל 24 משבצות משולשות, ארבע קוביות רגילות, שתי כוסות הטלה וקוביית הכפלה עם המספרים 2, 4, 8, 16, 32 ו־64.

2. חלקי הלוח

שש המשבצות הקרובות ליציאה הן הבית שלכם, ושש הבאות לאורך המסלול הן השולחן החיצוני. הפס המורם באמצע נקרא באר — לשם עולות אבנים שהוכו.

3. עמדת הפתיחה

מנקודת המבט של כל שחקן: שתי אבנים על משבצת 24, חמש על 13, שלוש על 8 וחמש על 6. ספירת הפיפים ההתחלתית של כל צד היא 167.

4. מטרת המשחק

מביאים את כל 15 האבנים בכיוון קבוע אל שש משבצות הבית, ואז מוציאים אותן מהלוח. מי שמוציא ראשון את כל אבניו — מנצח.

5. כיוון התנועה

שני הצדדים נעים בכיוונים מנוגדים; כל אבן מתקדמת ממשבצת 24 שלה לעבר משבצת 1 והיציאה. אסור לזוז אחורה.

6. פתיחת המשחק

כל שחקן מטיל קובייה אחת. בעל המספר הגבוה מתחיל ומשחק את שני המספרים שהוטלו במהלך הראשון; בתיקו מטילים שוב.

7. הטלת הקוביות

כל קובייה היא מהלך נפרד. קובייה עקומה או שיצאה מהמשטח מוטלת מחדש יחד עם השנייה. הרמת הקוביות מאשרת את המהלך ומסיימת את התור.

8. הזזת האבנים

אפשר להזיז שתי אבנים שונות, אחת עם כל קובייה, או אבן אחת בשני שלבים — ובלבד שגם משבצת הביניים פתוחה וחוקית.

9. דאבל בקוביות

כשמתקבל מספר זהה בשתי הקוביות, משחקים אותו ארבע פעמים; 4-4, למשל, הוא ארבעה מהלכים של ארבע משבצות. כל נחיתה כפופה לכלל המשבצת הסגורה.

10. חובת שתי הקוביות

אם אפשר לשחק את שתי הקוביות — חובה לשחק את שתיהן. אם רק אחת אפשרית, משחקים אותה; ואם אפשר לשחק כל אחת בנפרד אך לא את שתיהן יחד, חובה לבחור במספר הגבוה.

11. הכאה והבאר

אבן שעומדת לבד היא אבן חשופה. נחיתה עליה מכה אותה ושולחת אותה לבאר. משבצת עם שתי אבני יריב או יותר סגורה, ואי אפשר לנחות עליה.

12. כניסה מהבאר

שחקן שיש לו אבן על הבאר חייב להכניס אותה לבית היריב לפי מספרי הקוביות לפני כל מהלך אחר. אם אין כניסה פתוחה — התור אובד.

13. הוצאת אבנים

מתחילים להוציא רק כשכל 15 האבנים בבית. מספר מדויק מוציא את האבן מהמשבצת התואמת; מספר גבוה יותר מוציא מהמשבצת הרחוקה ביותר רק אם אין אבן במשבצת גבוהה ממנו.

14. ניצחון, מארס וטורקישר

ניצחון רגיל שווה את ערך הקובייה הנוכחי. אם המפסיד לא הוציא אף אבן — זה מארס, והניקוד מוכפל; אם בנוסף נותרה לו אבן על הבאר או בבית המנצח — זה טורקישר, והניקוד משולש.

15. קוביית ההכפלה

לפני הטלת הקוביות אפשר להציע דאבל — הכפלת ערך המשחק. היריב לוקח והופך לבעלי הקובייה, או מוותר ומוסר את המשחק בערכו הנוכחי.

16. חוק קרופורד

במאטש, כשאחד השחקנים מגיע לראשונה למרחק נקודה אחת מניצחון, המשחק הבא מתנהל בלי קוביית הכפלה. אחרי אותו משחק יחיד הקובייה חוזרת לפעולה.

17. חוק ג׳ייקובי

במשחק כסף, כל עוד הקובייה לא הופעלה, מארס וטורקישר נספרים כנקודה אחת בלבד. החוק אינו חל במאטש.

18. ביבר ורקון

הסכמות של משחק כסף בלבד: מקבל הדאבל רשאי להכפיל מיד בחזרה ולשמור על הקובייה אצלו; תגובה נוספת כזו נקראת רקון. יש לסכם עליהן לפני המשחק.

19. חוק הולנד

בטורנירים ישנים, אחרי משחק קרופורד נאסר על השחקן המפגר להכפיל במשך שני תורות. זה אינו תקן עכשווי, והוא חל רק אם המארגן הכריז עליו במפורש.

20. דאבל אוטומטי

בחלק ממשחקי הכסף, תיקו בהטלת הפתיחה מעלה אוטומטית את ערך המשחק ל־2. זו אינה ברירת המחדל במאטש, וצריך לסכם עליה מראש.

21. מאטש ומשחק כסף

מאטש נמשך עד ניקוד מוסכם, והתוצאה, קרופורד ומצב המאטש משפיעים על כל החלטה. במשחק כסף כל משחק מסתיים בערך הקובייה, וייתכנו ג׳ייקובי או ביבר.

22. נוהל טורניר

הקוביות חייבות לנחות גלויות ושטוחות, מהלך נקבע סופית עם הרמת הקוביות, ושעון או שופט פועלים לפי תקנון המארגן. על טעות מכריזים מיד ובנימוס.

23. תזכורת מהירה

שחקו את שתי הקוביות כשאפשר; אבן על הבאר קודמת לכול; אין נחיתה על משבצת עם שתי אבני יריב; מוציאים רק אחרי שכל האבנים בבית; דאבל מציעים תמיד לפני ההטלה.

שאלות נפוצות